יום שלישי, 12 בפברואר 2013

חלת שבת + הפתעה + הרפייה

כשאני אומר סטודנט מה הדבר הראשון שקופץ לכם לראש?
תקופת מבחנים, הרבה אלכוהול, מקרר ריק.
טוב, לא ריק, מכיל את המצרכים החשובים בחיים, חטיפים, שוקולד והרבה אלכוהול.
לי לדוגמה יש במקרר שני בקבוקי ערק ועוד וודקה.
טוב, לא סתם ערק וודקה אלא רקיחה או ניסיון רקיחה של ערק בטעם מסטיק (נוסה כבר פעם והיה מוצלח כל כך עד שחוסל על ידי שלושה אנשים בתוך כמה שעות בערב השנה החדשה- לא מרגישים את הטעם המזוויע של האניס), ערק בטעם סוכריות חמוצות ועוד וודקה אספרסו.

אבל לכל שבוע יש סוף שבוע וכל סוף שבוע מביא עמו ארוחת שישי ובארוחת שישי אתה חייב להציג סטדנרט אחר, גבוה הרבה יותר, עם הרבה יותר אוכל. בכל זאת יום שישי.

מעניין לחקור מאיפה הגיעה התופעה הזו של אוכל בכמות בלתי נגמרת בימי שישי, כמויות אדירות של אוכל נעשות וכמויות אדירות של אוכל נאכלות וככל שהשמועה על יותר אנשים שיגיעו לארוחה מחלחלת, כך אתה מוצא את עצמך חושב איך ומה עוד אפשר ליצור במטבח סטודנטים שבמקרה הטוב יש לו תנור וגז.
במקרה הרע.. במקרה הרע טוסטר אובן.
אז ארוחת שישי הגיעה וצריך להביא אותה מצד אחד אבל מצד שני לדעת לעבוד עם מה שיש לך, שזה כיריים ותנור והאמת- זה מספיק.

נתחיל בחלה, ארוחת שישי וחלה בייתית הם הפנטזיה האולטימטיבית, חלה ושישי הולכים ביחד כמו איומים לגשם ואיומים להצפות בדרום ובמקומות הנמוכים, קשה לחשוב על ארוחת שישי בלי חלה.
הכיף הוא שזה כל כך פשוט להכין שאני מוצא את עצמי תוהה למה אנשים מפחדים להתעסק עם בצק שמרים, בתוך רבע שעה גג אתה יוצר בצק פשוט ביותר וקוצר מחמאות גדולות ביותר.
נכון, יש צורך להתעסק עם התפחות שיכולות לקחת כמה שעות, אבל ביננו למידה למבחן בתאוריות שקר כלשהו או ארגון הפקה נראים לי מורכבים הרבה יותר מאשר ערבוב כמה מצרכים ביחד, המתנה של מספר שעות ואפייה.
אחרי שאני יוצר את הבצק אני פשוט משאיר אותו לתפוח לאיטו והולך ללמוד או סתם לשתות קפה לפעמים אני חוטא בסרט (טוב או לא טוב תלוי על מה נופלים- המלצה לאחד טוב בסוף) ולפעמים סתם בוהה בבצק תופח ונהנה, כי בסופו של דבר יש כאן תהליך של יצירה וכל אמן טוב יגיד שלראות אותה קורמת עור וגידים מול העיניים זו הנאה בלתי נגמרת.
אני משתדל להוזיל את העלויות, כי בכל זאת סטודנטים, אני משתדל גם לטבען לא פעם את התוצר הסופי כי קהל היעד הוא רחב וכאשר אתה יורה באפלה אתה צריך גם לפגוע (חוץ מזה חמאה? אלוהים..)

שנתחיל?

מה צריך?
קילו קמח (חבילה אחת של קמח, אפשר לערבב קמח לבן ומלא כמובן אבל חצי חצי)
שקית שמרים יבשים
משפרי שמרים (לא חובה, אבל אם כבר אז כבר)
קורט מלח
1 כוס מים פושרים
1 כוס חלב סויה פושר
חצי כוס סוכר
חצי כוס שמן
כף או שתיים סילאן (שוב לא חובה, תלוי עד כמה מתוקה אתם רוצים את החלה)


המצרכים- התוכלו לנחש מה שכחתי? בין הפותרים נכונה תוגרל מלחייה איכותית

מתחילים:
שמרים זה מוצר שצריך חמימות וקצת נוזלים על מנת שהוא יתחיל לעבוד, אני אוהב לשפוך מחצית מכמות הקמח לקערה להוסיף את השמרים, להוסיף עוד קצת קמח מעליו את משפרי האפייה ואת שארית הקמח, לתת להם כמה דקות להכיר את עצמם ואז לערבב הכל.
אל תוך תערובת הקמח מוסיפים את השמן והסוכר ונותנים עוד ערבוב על מנת שהכל יתאחד לתערובת יבשה ונהדרת, תנו לזה עוד כמה שניות ואז תוסיפו את המלח, למה המלח אחרון אתם שואלים? למלח יש נטייה מעצבנת להרוג את השמרים, אם תוסיפו אותו יחד עם השמרים רוב הסיכויים שהבצק לא יתפח ולכן אמצעי הזהירות מבחינתי הוא הוספת המלח אחרון, אחרי שהשמרים התחילו את עבודתם.
אחרי שהוספנו את כל היבשים מוסיפים את החומרים הרטובים, השמן, החלב והמים.
חשוב שהמים יהיו פושרים (חצי כוס מים רותחים ועוד חצי קרים) והחלב יהיה חמים (40 שניות במיקרו עושות את העבודה), מי שרוצה להמתיק את החלה יותר מוזמן להוסיף סילאן או סוכר, אל תפחדו להוסיף עוד טיפה מלח, האיזון בין המתוק למלוח יעשה לבצק רק טוב (אבל לי להיסחף, טוב?)
ועכשיו מתחיל כל הכיף, מערבבים טוב טוב ומתחילים ללוש, מי שמתחיל את הערבוב עם כף יגלה שזה לא מתקדם לשום מקום ויעבור ללוש עם הידיים, תכלס, הכי כיף ללוש עם הידיים עד שהכל הופך לבצק אחיד. מצד אחד לישה זה דבר מרגיע ומצד שני זה יכול להיות חתיכת פרוייקט מעצבן, אבל החיים מלאים דברים מעצבנים יותר, אז לישת בצק ממוקמת איפשהו בתחתיתם.
אני יודע שהבצק טוב כאשר אני לש ולא נשארות לי חתיכות תערובת על היד.
ממשיכים ללוש כ-10 דקות (אין מה לעשות, לישה טובה וארוכה יוצרת בצק טוב, תשקיעו 10 דקות, מה יש?) ואחרי כ-10 דקות, כאשר הבצק הוא אלסטי, לא דביק מידי ולא יבש מידי והוא נמתח בלי הרבה עוונטות, הופכים אותו לכדור קטן וזורקים לתוך קערה שאותה מכסים במגבת ו..זהו בעצם, סיימנו את התהליך המורכב של הכנת בצק, עכשיו נותנים לקסם להתרחש, הולכים לשתות קפה, ללמוד למבחן, לסדר את הדירה ההפוכה או סתם לראות טלוויזיה ואחרי כשעה בערך באים לבדוק מה שלומו, בשלב הזה הוא אמור לגדול ולהתנפח, אני בדרך כלל נותן לו עוד איזו שעה על מנת שתהליך ההתפיחה ימשיך. תלחצו עליו קצת מנת להוציא את כל האוויר.
אחרי הלישה השנייה משאירים אותו להתפחה נוספת, זה לא צריך לקחת יותר משעה-שעתיים (שתי תוכניות טלוויזיה פלוס פייסבוק ואתם מסודרים), מי שרוצה מוזמן להשאיר אותו עוד לגדול.

ו..זהו, סיימנו את כל העבודה "המורכבת" של הכנת הבצק ועכשיו יש לכם בצק שמרים תפוח וטוב מעשי ידיכם להתפאר.


תפוח ומפואר

מכיוון שכמות הבצק היא גדולה ומספיקה לשתי חלות גדולות במיוחד אני מנצל את הבצק עד תומו כי במידה ואתם לא מבשלים לגדוד אלא לקבוצה קטנה, אין מה לעשות עם שתי חלות (לשמור למחר זה תירוץ נחמד, אבל בתכלס אחרי שאתה אוכל חלה טרייה בערב יום שישי, ביום שבת להתחיל לחמם חלה זה טיפה מבאס).
אני חותך את הבצק התפוח לשתיים, החלק הראשון הולך ליצירת חלה והחלק השני הולך ליצירת הקינוח.
אז קודם חתכו את הבצק לשתי חתיכות האחת לחלה והשנייה לתוספת.
את בצק המיועד לחלה תחתכו שוב ל- 3 או 4 כדורים והפכו אותם לנקניקים ארוכים ועצבו אותם בדרך הבאה (היא עושה את זה מהר, אבל לומדים צ'יק צק) והניחו אותה לכחצי שעה של תפיחה (אחרונה! נשבע!!).

הכיף בבצק הזה שהוא מקבל באהבה כל שיגעון שלי והופך אותו טעים הרבה יותר.
אפשר ללכת על הקונספט הכי פשוט, לרדד את הבצק לעלה דק (קמחו את המשטח לפני, כן?), למרוח עליו איזו מלית שבא לכם (נניח שוקולד, חמאת בוטנים, חלבה או חלבה-שוקולד וחמאת בוטנים) לגלגל הכל לרולדה ארוכה ולאפות וזה יהיה מעדן.
מי שרוצה לתת עוד טיפה השקעה יחלק את חתיכת הבצק שלא מיועדת לחלה לשניים, את שני החלקים ירדד לעלים דקים. אחר כך לקלף ולחתוך 6-7 תפוחים ירוקים, לזרוק לסיר עם שליש כוס לימון (טרי! טרי! לא משומר, אלוהים) להוסיף עוד 2-3 כפות דבש או סילאן וכף קינמון, להביא לרתיחה, לערבב קצת, להנמיך את האש ולבשל עוד כ-5 דקות בערך, לתת לה להתקרר במיצים של עצמה, בינתיים לקחת עלה מרודד אחד, להכניס לתוך תבנית (אינגליש, פאי, עגולה מה שבא לכם) ליצוק פנימה את התערבות ולכסות בעלה השני וקיבלתם פאי תפוחים משודרג ונהדר.
את החלה ואת הרולדה/פאי אופים בין 20 דקות ל-40, תלוי בתנור, על חום של 180 מעלות ועד שהמלעלה מתחיל להזהיב.
מוציאים מהתנור, נותנים נקישה על החלה לשמוע שהיא חלולה (קראתי את הטיפ הזה איפשהו, לא זוכר איפה) נותנים לה קצת להתקרר כי תהליך האפייה עדיין מתרחש בתוכה וזהו, לפרוס אותה (שקר, לבצוע אותה באכזריות) ולמרוח עליה את כל מה שיש על השולחן.

שבת שלום.

הערות והארות:
א. אם אחרי 7 דקות לישה הבצק נוזלי מידי- הוסיפו עוד קמח (קצת בכל פעם, אל תשפכו פנימה עכשיו חצי קילו קמח) אם הבצק מתפרק הוסיפו עוד כף מים והמשיכו ללוש. חובה שההוספה תהיה בעדינות ולא במאסה, לושו קודם ואז תחליטו אחר כך והכוונה היא ללוש ללוש לא ללוש חצי דקה ולהגיד זה יבש/נוזלי מידי.
ב. נכון, חלב סויה זה מפונפן ויקר להחריד, אבל במידה ואתם רוצים בצק פרווה זו הדרך.
ג. החלה מתאימה גם לטבעוניים שביננו כי אין בה שום דבר מהחי ככה שאין תירוצים (אלא אם כן אתם משתמשים בדבש ולא בסילאן)
ד. לפני הכנסת החלה לתנור אפשר להשפריץ עליה טיפה מים (ובטיפה הכוונה להרטיב ידיים וללטף אותה לא לשפוך עליה בקבוק מים מינרליים) או למרוח אותה בביצה, איך שנראה לכם, בשניהם יתקבל טופ פריך ונהדר
ה. כמובן שאפשר לפזר שומשום אבל אז תצטרכו למשוך את החלה בביצה כדי שידבק.
ו. אם הלכתם על מריחת מלית אהובה על הבצק השני, ניתן להפוך אותה בשניות לעוגת שושנים, בצורה הבאה (אחרי הסידור, להשאיר לחצי שעה של תפיחה עד שהשושנים מתאחדות ביחד בתבנית).
ז. כן, התמונות באיכות מזעזעת- התירוצים הרשמיים: א. המצלמה הטובה לא היתה איתי. ב. לצלם דרך האייפון זה קל יותר.
ח. אכלתי את הראש.. אני יודע.
ט. אין הרפייה, סורי.

ועכשיו, שבת שלום ובתאבון.



חלה שהיא גם נחש בזמנה הפנוי


3 תגובות:

  1. דורצ'וק! מזל טוב, כבר יש לך עוקבת אחת לפחות :-) תפתח עמוד בפייסבוק ושים קישור כשעולה פוסט חדש, ותשקיע בתמונות אינסטגרם!! אני ביום שישי אולי אכין חלה... (אולי!)נשיקות, מאיה

    השבמחק
  2. כל הכבוד על היוזמה, שיהיה בהצלחה.

    השבמחק