יום שבת, 23 במרץ 2013

איך תעזרו לאמא לקראת הפסח או חרוסת בדקה וחצי

הבדיחה העצובה של חג הפסח היא סופות החול, מה לא נאמר, כמה לא נכתב, האיומים נזרקו לא פעם ולא פעמיים לחלל האוויר ובכל זאת דקה אחרי שסיימת לצחצח את אחרון השלבים בתריס הונציאני יגיע גל אבק מחור דרומי כלשהו וישלח אותך לסשן חדש של ניקיונות והברקות (קודם סמרטוט יבש ואחר כך רטוב או להפך?)
אבל אנחנו, נשמות טובות שכמותינו עושים הכל כדי להתחמק מטירוף הנקיונות, מה זאת אומרת לא?

אני חוזר וטוען שמה שאפשר לעשות בבית אין צורך לקנות מוכן, בטח שלא מיני ממרחים שלוקח חצי דקה עבודה עם ציוד או דקה וחצי בלי, אותם ממרחים שלא יתביישו לגבות לכם מחיר מופקע בכל סופר לא משנה איזה מבצע הוזלות מטורף יש.
אי לכך ובהתאם לזאת לקחתי על עצמי משימה, ליצור חרוסת לפסח, טענתה של אמי היתה שהדבר מסובך, אחרי מחקר מקיף ומעמיק (גוגל: מתכון חרוסת) וגילוי העובדה המעניינת שיש בערך שלוש מאות דרכים להכין חרוסת (נוסח אשכנז, מרוקאי, גרוזיני, צ'רכסי, היני, הודי, לבנוני, בלגי, צרפתי, אפריקאי והזרוע עוד נטויה) הצלחתי לתמצת את רעיון החרוסת ולהפתעתי זה היה עוד יותר קל ממה שחשבתי.

השורה התחתונה: הפירות היבשים שנשארו לכם מט"ו בשבט? זה המקום, למעשה חרוסת היא פח זבל לפירות יבשים.

מה עושים?

המוצר החשמלי היחידי שנצטרך זה מג'מיקס או בלנדר מוט. זהו.

לתוך קערה נזרוק שליש כוס שקדים, שליש כוס אגוזי מלך, קצת תמרים (בלי הגרעין!! בלי הגרעין!!!) למי שאין כוח אפשר להמיר בממרח תמרים (אבל אז תתקעו עם חצי חבילה שתשכב אצלכם במקרר לכל החיים), כף/שתיים סילאן, תפוח ירוק מקולף מגורד או חתוך ושליש כוס יין אדום (נשאר לכם מתוק? הולך. אין מתוק? גם סתם יבש ב-20 ש"ח מהסופר עושה את העבודה)
אני הוספתי: צימוקים ומשמש.

מה עושים?
דבר ראשון נרסק קצת את השקדים ואגוזי המלך, אחרי שריסקנו אותם (לא יותר מידי שלא יהפוך לכם לעיסה) נוסיף את שאר הפירות היבשים והתפוח ונמשיך בריסוק.
חייבים להיות עם אוזן קשבת, כי לעבד פירות יבשים (גם אם קצצנו אותם לפני) זו לא פעולה קלה במיוחד.
אחרי שקיבלנו עיסה חומה וקצת גושית, נוסיף את היין האדום ונמשיך את פעולת הערבוב, את היין תוסיפו בעדינות ולפי הרגש, לא לשפוך הכל כדי שלא יתקבל נוזל חרוסת.
זהו. סיימתם, יש לכם חרוסת ביתית, טעימה פי כמה וגם חסכתם 14 ש"ח על חרוסת מוכנה עם מגוון החומרים המשמרים שיש לשוק להציע.

הערות:
- אפשר להחליף את היין האדום במיץ תפוזים, לא ניסיתי, אבל מי שמפחד שדוד חיים יפול משלוש וחצי טיפות היין האדום- מוזמן.
- אחרי שסיימתם להכין את החרוסת היא תהיה מתוקה בצורה קיצונית, כמה שעות במקרר ירככו את המתיקות הזו.
- זה גם אחלה ממרח אנרגיה.
- אל תספרו כמה קל זה, זה משדרג מעמד היסטרי.

יום שלישי, 19 בפברואר 2013

אוזניים להם אבל הם לא יאכלו

אפתח בווידוי מרגש: פורים מבחינתי שווה ערך לטראומה.
כן, טראומה. החג הכי עליז בשנה זכור לי כחג בו תמיד התעטפתי בתחפושת שלא הלכה טוב עם מזג האוויר, ככה שכאשר לבשתי משהו ארוך, היה חם.
או שהאיפור נמרח
או שסתם אמרו שהתחפושת לא מקורית.
בקיצור- יצא לי החשק מהחג.
הרגשתי מטופש להתחפש, הייתי מאלו ש"התחפשו לעצמם" ודגלו בכך ש"מסיכות אנחנו עוטים כל השנה אז בחג לא".
אבל אז הגיע גיל 18*
וגיליתי שחוקי החג הם לשתות.
אז שתיתי.
בהחלט שיפר את ההרגשה.
אבל זה עדיין לא היה שם, משהו היה חסר.

השנה החלטתי לנסות לעשות תיקון ולהתחפש. אולי יהיה יותר טוב. אולי.
אבל עזבו שטויות, למי אכפת מתחפושת ושתייה (טוב, לי) כשיש לנו אוזני המן.
כשאני אומר אוזני המן בחברה מיד נשלחים אליי מבטים מעוותים של איכס.
אם אצלי יש טראומה מהתחפושת, להרבה מאוד אנשים יש טראומה מאוזני המן ומלית הפרג המפורסמת שלהם.
שזה בסדר, לא חייבים לאכול פרג (למרות שזה טעים) בטח כשאתה קונה בסופר, על המשקל אוזני המן שיוצרו בחנוכה וכראה יחזיקו מעמד שנים.
גם אחרי מתקפה ביולוגית.
אבל היום יש שדרוג בנושא, בדיוק כמו שסופגניה מקבלת היום מגוון תוספות וריבת תות היא לא מונופול באיזור, כך גם באוזני המן יש שפע מליות ואופציות ומה לא.

וכן, אני יודע שבכל חור אפשרי ברשת מציעים מתכונים לאוזני המן, אבל כוסאמק, דיברנו על תיקון.
אה ויש גם את מבחן חמאת הבוטנים מול הנוטלה הגדול.


כמה דגשים לפני שנתחיל:
מדובר בבצק פריך. החוק בבצק פריך הוא לא לעבד את הבצק הפריך יותר מידי אלא אם כן בא לכם אוזני המן מאבן.
והבצק צריך סביבה קרה, ככה שאם אתם החלטתם להכין את המתכון בקיץ משומה או להכין אותו באיזור אמבטיית אדים, א. אתם מוזרים ב. תדאגו להכניס אותו למקפיא המון.

המתכון הוא אילתור שלי על בערך הכל.

מה צריך?
3 כוסות קמח
100 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות (תחתכו אותה ותזרקו אותה למקפיא)
רסק תפוחים ללא סוכר (הסבר בהמשך)
3 חלמונים (הצהוב, כן? מה תעשו עם הלבן אתם שואלים? מה זאת אומרת- מקרונים!)
חצי כוס סוכר
קורט מלח
גרידה מחצי לימון וחצי תפוז
כפית תמצית וניל
רבע כוס מים (רבע, לא יותר מזה)

שנתחיל?

מה זה רסק תפוחים ללא סוכר ולמה הוא טוב?
רסק תפוחים זה קודם כל טעים וגם יכול לשמש תחליף חמאה במידה ואתם יוצרים בצק טבעוני וצריכים תחליף כלשהו (גם שמן, אבל שמן קצת דוחה אותי). מכיוון שזה בצק פריך צריך להשתמש בחמאה אבל כדי לרכך את רגשות האשמה (למרות שלא צריך, מדובר בכמות בצק רצינית שתספיק לכמה וכמה אוזני המן ואם אתם לא מתכוונים לאכול אותה לבד, כמו נניח אנשים מסוימים שכותבים כרגע את הבלוג, אז לא אמורה להיות בעיה, מה גם שרשימת המרכיבים לא מושחתת במיוחד אם בכלל, ההשחתה מגיעה במלית- אלוהים אלו הסוגריים הארוכות בעולם)
הדרך הכי טובה להכין רסק תפוחים הוא לפי שיטת מאיה מהבלוג המדהים בצק אלים.


לי הספיק תפוח בגודל בינוני, אבל תמיד אפשר להכין עוד כדי שתוכלו לנשנש מאוחר יותר או אפילו להשתמש בו.


לא נראה הכי מגרה בעולם, אבל תאמינו לי אם אתם אוהבים גרבר זה הדבר האמיתי.


את הקמח נשפוך לתוך קערה יחד עם הסוכר, המלח והגרידות השונות.
נוסיף את החמאה, נערבב את כל התערובת ובעזרת הידיים נאחד אותה בעדינות לתוך הקמח. לא חייבים את כל קוביות החמאה, רצוי לחמם אותה כמה שפחות עם מגע הידיים.
נוסיף את המים, תמצית הוניל, רסק התפוחים והחלמונים (שכולם היו בקירור עד כה, כן?)
נערבב עם כף עד שתיווצר תערבות על גבול הדוחה.
את התערובת הנהדרת הזו נעביר לתוך שקית ניילון של סופר (עוד טיפ של מאיה, כמובן לא מהצד של הלוגו) ונתחיל לאחד את הבצק על ידי מעיכה לתוך עצמו, הרמת השוליים ושוב מעיכה, כ-5-6 פעמים).
סיימתם? יופי, תזרקו הכל למקפיא. לחצי שעה של כיף.

זהו, כל סוד הכנת הבצק.
עכשיו למבחן המליות ההיסטרי שערכתי עם עצמי, במבחן השתתפו חמאת בוטנים ושוקולד נוטלה (לשוקולד השחר, כך גיליתי לאחרונה יש טעם של חמאה וזה לא משהו) ואני שמח לבשר שבמבחן המלית שוקולד נוטלה לקח בגדול כי הוא השתלב הכי טוב עם הבצק, לחמאת הבוטנים היתה דחיסות מעצבנת כזו שגרמה ליובש בפה.
השילוב המנצח היה כמובן, כפית שוקולד נוטלה ומעליה קצת חמאת בוטנים. אמרנו מתכון לא מושחת?

חוזרים אל הבצק.
אחרי שבילה חצי שעה במקפיא, מוציאים אותו, קורצים חתיכה ומרדדים אותה על משטח מקומח + מערוך מקומח כדי שלא ידבק לכם לעולם. (סתם, זה כן, אבל תקמחו שוב)
רדדו את הבצק לעלה דק ואז עם כוס חרצו עיגולים בבצק.

רידוד ועיגול- אין לכם מערוך? בקבוק זכוכית יעשה את העבודה מצוין.


בתוך כל עיגול שימו מעט מלית לטעמכם (אל תתפרעו שהבצק לא יפתח באפייה או לחילופין המלית תגלוש על כל המגש), צבטו את הבצק לאוזני המן חמודות כאלו ויאללה לתנור. 10-13 דקות לחום של 180 מעלות או עד שזה מתחיל להזהיב.

המלית המנצחת


הוציאו, תנו לזה להתקרר ותאכלו.
כמובן שליד בקבוק יין/וודקה/ערק/משקה שיכר כלשהו.




הערות/הארות
* לא צריכים את כל הכמות- למקפיא. ההפשרה לוקחת כחצי שעה
* הוספתי מלח גס על השוקולד (לא איכס בכלל) לא בכמות מסחרית אלא ממש ממש מעט, משדרג- בטח משדרג
* יש מגוון מטורף של מליות שמסתובב ברשת, תבחרו לעצמכם אחת.
* לא באמת חיכיתי עד גיל 18 כדי לשתות, כן? אחלה.


פורים שמח לכולם.
ושהתיקון יצליח.

יום שלישי, 12 בפברואר 2013

חלת שבת + הפתעה + הרפייה

כשאני אומר סטודנט מה הדבר הראשון שקופץ לכם לראש?
תקופת מבחנים, הרבה אלכוהול, מקרר ריק.
טוב, לא ריק, מכיל את המצרכים החשובים בחיים, חטיפים, שוקולד והרבה אלכוהול.
לי לדוגמה יש במקרר שני בקבוקי ערק ועוד וודקה.
טוב, לא סתם ערק וודקה אלא רקיחה או ניסיון רקיחה של ערק בטעם מסטיק (נוסה כבר פעם והיה מוצלח כל כך עד שחוסל על ידי שלושה אנשים בתוך כמה שעות בערב השנה החדשה- לא מרגישים את הטעם המזוויע של האניס), ערק בטעם סוכריות חמוצות ועוד וודקה אספרסו.

אבל לכל שבוע יש סוף שבוע וכל סוף שבוע מביא עמו ארוחת שישי ובארוחת שישי אתה חייב להציג סטדנרט אחר, גבוה הרבה יותר, עם הרבה יותר אוכל. בכל זאת יום שישי.

מעניין לחקור מאיפה הגיעה התופעה הזו של אוכל בכמות בלתי נגמרת בימי שישי, כמויות אדירות של אוכל נעשות וכמויות אדירות של אוכל נאכלות וככל שהשמועה על יותר אנשים שיגיעו לארוחה מחלחלת, כך אתה מוצא את עצמך חושב איך ומה עוד אפשר ליצור במטבח סטודנטים שבמקרה הטוב יש לו תנור וגז.
במקרה הרע.. במקרה הרע טוסטר אובן.
אז ארוחת שישי הגיעה וצריך להביא אותה מצד אחד אבל מצד שני לדעת לעבוד עם מה שיש לך, שזה כיריים ותנור והאמת- זה מספיק.

נתחיל בחלה, ארוחת שישי וחלה בייתית הם הפנטזיה האולטימטיבית, חלה ושישי הולכים ביחד כמו איומים לגשם ואיומים להצפות בדרום ובמקומות הנמוכים, קשה לחשוב על ארוחת שישי בלי חלה.
הכיף הוא שזה כל כך פשוט להכין שאני מוצא את עצמי תוהה למה אנשים מפחדים להתעסק עם בצק שמרים, בתוך רבע שעה גג אתה יוצר בצק פשוט ביותר וקוצר מחמאות גדולות ביותר.
נכון, יש צורך להתעסק עם התפחות שיכולות לקחת כמה שעות, אבל ביננו למידה למבחן בתאוריות שקר כלשהו או ארגון הפקה נראים לי מורכבים הרבה יותר מאשר ערבוב כמה מצרכים ביחד, המתנה של מספר שעות ואפייה.
אחרי שאני יוצר את הבצק אני פשוט משאיר אותו לתפוח לאיטו והולך ללמוד או סתם לשתות קפה לפעמים אני חוטא בסרט (טוב או לא טוב תלוי על מה נופלים- המלצה לאחד טוב בסוף) ולפעמים סתם בוהה בבצק תופח ונהנה, כי בסופו של דבר יש כאן תהליך של יצירה וכל אמן טוב יגיד שלראות אותה קורמת עור וגידים מול העיניים זו הנאה בלתי נגמרת.
אני משתדל להוזיל את העלויות, כי בכל זאת סטודנטים, אני משתדל גם לטבען לא פעם את התוצר הסופי כי קהל היעד הוא רחב וכאשר אתה יורה באפלה אתה צריך גם לפגוע (חוץ מזה חמאה? אלוהים..)

שנתחיל?

מה צריך?
קילו קמח (חבילה אחת של קמח, אפשר לערבב קמח לבן ומלא כמובן אבל חצי חצי)
שקית שמרים יבשים
משפרי שמרים (לא חובה, אבל אם כבר אז כבר)
קורט מלח
1 כוס מים פושרים
1 כוס חלב סויה פושר
חצי כוס סוכר
חצי כוס שמן
כף או שתיים סילאן (שוב לא חובה, תלוי עד כמה מתוקה אתם רוצים את החלה)


המצרכים- התוכלו לנחש מה שכחתי? בין הפותרים נכונה תוגרל מלחייה איכותית

מתחילים:
שמרים זה מוצר שצריך חמימות וקצת נוזלים על מנת שהוא יתחיל לעבוד, אני אוהב לשפוך מחצית מכמות הקמח לקערה להוסיף את השמרים, להוסיף עוד קצת קמח מעליו את משפרי האפייה ואת שארית הקמח, לתת להם כמה דקות להכיר את עצמם ואז לערבב הכל.
אל תוך תערובת הקמח מוסיפים את השמן והסוכר ונותנים עוד ערבוב על מנת שהכל יתאחד לתערובת יבשה ונהדרת, תנו לזה עוד כמה שניות ואז תוסיפו את המלח, למה המלח אחרון אתם שואלים? למלח יש נטייה מעצבנת להרוג את השמרים, אם תוסיפו אותו יחד עם השמרים רוב הסיכויים שהבצק לא יתפח ולכן אמצעי הזהירות מבחינתי הוא הוספת המלח אחרון, אחרי שהשמרים התחילו את עבודתם.
אחרי שהוספנו את כל היבשים מוסיפים את החומרים הרטובים, השמן, החלב והמים.
חשוב שהמים יהיו פושרים (חצי כוס מים רותחים ועוד חצי קרים) והחלב יהיה חמים (40 שניות במיקרו עושות את העבודה), מי שרוצה להמתיק את החלה יותר מוזמן להוסיף סילאן או סוכר, אל תפחדו להוסיף עוד טיפה מלח, האיזון בין המתוק למלוח יעשה לבצק רק טוב (אבל לי להיסחף, טוב?)
ועכשיו מתחיל כל הכיף, מערבבים טוב טוב ומתחילים ללוש, מי שמתחיל את הערבוב עם כף יגלה שזה לא מתקדם לשום מקום ויעבור ללוש עם הידיים, תכלס, הכי כיף ללוש עם הידיים עד שהכל הופך לבצק אחיד. מצד אחד לישה זה דבר מרגיע ומצד שני זה יכול להיות חתיכת פרוייקט מעצבן, אבל החיים מלאים דברים מעצבנים יותר, אז לישת בצק ממוקמת איפשהו בתחתיתם.
אני יודע שהבצק טוב כאשר אני לש ולא נשארות לי חתיכות תערובת על היד.
ממשיכים ללוש כ-10 דקות (אין מה לעשות, לישה טובה וארוכה יוצרת בצק טוב, תשקיעו 10 דקות, מה יש?) ואחרי כ-10 דקות, כאשר הבצק הוא אלסטי, לא דביק מידי ולא יבש מידי והוא נמתח בלי הרבה עוונטות, הופכים אותו לכדור קטן וזורקים לתוך קערה שאותה מכסים במגבת ו..זהו בעצם, סיימנו את התהליך המורכב של הכנת בצק, עכשיו נותנים לקסם להתרחש, הולכים לשתות קפה, ללמוד למבחן, לסדר את הדירה ההפוכה או סתם לראות טלוויזיה ואחרי כשעה בערך באים לבדוק מה שלומו, בשלב הזה הוא אמור לגדול ולהתנפח, אני בדרך כלל נותן לו עוד איזו שעה על מנת שתהליך ההתפיחה ימשיך. תלחצו עליו קצת מנת להוציא את כל האוויר.
אחרי הלישה השנייה משאירים אותו להתפחה נוספת, זה לא צריך לקחת יותר משעה-שעתיים (שתי תוכניות טלוויזיה פלוס פייסבוק ואתם מסודרים), מי שרוצה מוזמן להשאיר אותו עוד לגדול.

ו..זהו, סיימנו את כל העבודה "המורכבת" של הכנת הבצק ועכשיו יש לכם בצק שמרים תפוח וטוב מעשי ידיכם להתפאר.


תפוח ומפואר

מכיוון שכמות הבצק היא גדולה ומספיקה לשתי חלות גדולות במיוחד אני מנצל את הבצק עד תומו כי במידה ואתם לא מבשלים לגדוד אלא לקבוצה קטנה, אין מה לעשות עם שתי חלות (לשמור למחר זה תירוץ נחמד, אבל בתכלס אחרי שאתה אוכל חלה טרייה בערב יום שישי, ביום שבת להתחיל לחמם חלה זה טיפה מבאס).
אני חותך את הבצק התפוח לשתיים, החלק הראשון הולך ליצירת חלה והחלק השני הולך ליצירת הקינוח.
אז קודם חתכו את הבצק לשתי חתיכות האחת לחלה והשנייה לתוספת.
את בצק המיועד לחלה תחתכו שוב ל- 3 או 4 כדורים והפכו אותם לנקניקים ארוכים ועצבו אותם בדרך הבאה (היא עושה את זה מהר, אבל לומדים צ'יק צק) והניחו אותה לכחצי שעה של תפיחה (אחרונה! נשבע!!).

הכיף בבצק הזה שהוא מקבל באהבה כל שיגעון שלי והופך אותו טעים הרבה יותר.
אפשר ללכת על הקונספט הכי פשוט, לרדד את הבצק לעלה דק (קמחו את המשטח לפני, כן?), למרוח עליו איזו מלית שבא לכם (נניח שוקולד, חמאת בוטנים, חלבה או חלבה-שוקולד וחמאת בוטנים) לגלגל הכל לרולדה ארוכה ולאפות וזה יהיה מעדן.
מי שרוצה לתת עוד טיפה השקעה יחלק את חתיכת הבצק שלא מיועדת לחלה לשניים, את שני החלקים ירדד לעלים דקים. אחר כך לקלף ולחתוך 6-7 תפוחים ירוקים, לזרוק לסיר עם שליש כוס לימון (טרי! טרי! לא משומר, אלוהים) להוסיף עוד 2-3 כפות דבש או סילאן וכף קינמון, להביא לרתיחה, לערבב קצת, להנמיך את האש ולבשל עוד כ-5 דקות בערך, לתת לה להתקרר במיצים של עצמה, בינתיים לקחת עלה מרודד אחד, להכניס לתוך תבנית (אינגליש, פאי, עגולה מה שבא לכם) ליצוק פנימה את התערבות ולכסות בעלה השני וקיבלתם פאי תפוחים משודרג ונהדר.
את החלה ואת הרולדה/פאי אופים בין 20 דקות ל-40, תלוי בתנור, על חום של 180 מעלות ועד שהמלעלה מתחיל להזהיב.
מוציאים מהתנור, נותנים נקישה על החלה לשמוע שהיא חלולה (קראתי את הטיפ הזה איפשהו, לא זוכר איפה) נותנים לה קצת להתקרר כי תהליך האפייה עדיין מתרחש בתוכה וזהו, לפרוס אותה (שקר, לבצוע אותה באכזריות) ולמרוח עליה את כל מה שיש על השולחן.

שבת שלום.

הערות והארות:
א. אם אחרי 7 דקות לישה הבצק נוזלי מידי- הוסיפו עוד קמח (קצת בכל פעם, אל תשפכו פנימה עכשיו חצי קילו קמח) אם הבצק מתפרק הוסיפו עוד כף מים והמשיכו ללוש. חובה שההוספה תהיה בעדינות ולא במאסה, לושו קודם ואז תחליטו אחר כך והכוונה היא ללוש ללוש לא ללוש חצי דקה ולהגיד זה יבש/נוזלי מידי.
ב. נכון, חלב סויה זה מפונפן ויקר להחריד, אבל במידה ואתם רוצים בצק פרווה זו הדרך.
ג. החלה מתאימה גם לטבעוניים שביננו כי אין בה שום דבר מהחי ככה שאין תירוצים (אלא אם כן אתם משתמשים בדבש ולא בסילאן)
ד. לפני הכנסת החלה לתנור אפשר להשפריץ עליה טיפה מים (ובטיפה הכוונה להרטיב ידיים וללטף אותה לא לשפוך עליה בקבוק מים מינרליים) או למרוח אותה בביצה, איך שנראה לכם, בשניהם יתקבל טופ פריך ונהדר
ה. כמובן שאפשר לפזר שומשום אבל אז תצטרכו למשוך את החלה בביצה כדי שידבק.
ו. אם הלכתם על מריחת מלית אהובה על הבצק השני, ניתן להפוך אותה בשניות לעוגת שושנים, בצורה הבאה (אחרי הסידור, להשאיר לחצי שעה של תפיחה עד שהשושנים מתאחדות ביחד בתבנית).
ז. כן, התמונות באיכות מזעזעת- התירוצים הרשמיים: א. המצלמה הטובה לא היתה איתי. ב. לצלם דרך האייפון זה קל יותר.
ח. אכלתי את הראש.. אני יודע.
ט. אין הרפייה, סורי.

ועכשיו, שבת שלום ובתאבון.



חלה שהיא גם נחש בזמנה הפנוי